חנויות הציוד מוכרות סטים של עשרים כלי בר, וחנויות המשקאות משכנעות לקנות בקבוק מכל סוג. המציאות פשוטה יותר: כדי להכין את רוב הקוקטיילים הקלאסיים מספיקים ארבעה כלים, חמישה בקבוקים ופינה אחת במטבח. הנה מה שכדאי לקנות, ובאיזה סדר.
הכלים: ארבעה חיוניים
- כוסית מדידה (ג'יגר): הכלי שהכי משפר את המשקאות שלכם. כדאי כזו עם שני צדדים, למנה קטנה ולגדולה.
- שייקר: סגור היטב, עם מכסה שנסגר בלי להתפרק. שייקר בן שני חלקים קל לניקוי.
- מסננת: בלי מסננת, חתיכות קרח ופירות נכנסות לכוס. מסננת רשת או מסננת קפיץ שתיהן טובות.
- כף בר ארוכה: לערבוב משקאות שקופים. כל כף ארוכה אחרת תעבוד.
ועוד שני פריטים שנוחים אך לא חיוניים: סוחטת הדרים ופותחן יין. שניהם כנראה כבר נמצאים במטבח שלכם.
הבקבוקים: מתחילים בקטן
התקציב של בר ביתי נעלם מהר כשקונים לפי מה שנראה טוב. כדאי להתחיל בבקבוקים שמשרתים הרבה מתכונים:
- ג'ין, לג'ין טוניק, למרטיני ולנגרוני.
- וויסקי, לאולד פאשנד ולוויסקי סאואר.
- רום בהיר, לדייקירי ולמוחיטו.
- ורמוט מתוק, לנגרוני ולמנהטן. אחרי הפתיחה שומרים אותו במקרר ומשתמשים בו תוך כמה שבועות, כי הוא יין מחוזק שמתחמצן.
- ליקר תפוזים, כמו טריפל סק, למרגריטה ולקוקטיילים נוספים.
לאלה מוסיפים בקבוק קטן של ביטרס ולימונים וליים טריים. עם הרשימה הזאת אפשר להכין עשרות משקאות שונים, בלי להרגיש שחסר משהו.
מה אפשר לדלג עליו
אין צורך בכוסות מעוצבות לכל משקה, בכל סוגי הקרח, בעצי עישון או בעשרה סירופים. סירופ סוכר אפשר להכין בעצמכם מכוס סוכר וכוס מים חמים, ולשמור במקרר כמה שבועות. בקבוק נוסף ראוי לקנות רק כשיש קוקטייל מסוים שמצדיק אותו, ולא מתוך פנטזיה.
גם אל תיפתו לקנות בקבוקי יוקרה כדי להכין קוקטיילים. בקוקטייל, שאר המרכיבים מצמצמים את ההבדל, ובקבוק סביר מספיק. את הבקבוק היקר שמרו לשתייה נקייה.
שלוש טעויות שחוזרות בקנייה של בר ביתי: הראשונה היא סט כלים גדול וזול שחצי ממנו לא ישמש. השנייה היא ליקרים מתוקים בצבעים צעקניים שנפתחים פעם אחת ונשארים על המדף. והשלישית היא קנייה של בקבוק לכל מתכון שראיתם ברשת, בלי לבדוק אם תכינו אותו שוב. לפני כל קנייה שאלו: כמה קוקטיילים אפשר להכין עם הבקבוק הזה ביחד עם מה שכבר יש בבית? אם התשובה היא שלושה או יותר, קנו. אחרת, חכו.
הדבר החשוב ביותר בבר ביתי הוא הקרח. תבנית לקוביות גדולות, או שקית קרח שנשמרת במקפיא סגורה, שווה יותר מכל כלי נוסף. ואם יש לכם מקום, תבנית נפרדת רק לקרח של משקאות, כך שלא יספוג ריחות של אוכל.
גם לתחזוקה יש משמעות. שטפו את השייקר והמסננת מיד אחרי השימוש, כי שאריות של מיץ הדרים וסירופ מתייבשות ונדבקות לכלי. ייבשו היטב לפני שמחזירים לארון. כוסית המדידה והכף נשטפות בקלות, ואם אתם משקיעים שתי דקות אחרי כל ערב, הציוד יחזיק שנים.
ואם הבר מקבל מקום קבוע, מגש אחד שמרכז את הכלים, הבקבוקים והכוסות הוא כל מה שצריך. הוא מאפשר להכין משקה בלי לפתוח חמישה ארונות, וגם מקל על ניקוי כשמשהו נשפך.
איפה ואיך לאחסן
במקום קריר ומוצל, הרחק מהתנור ומחלון שמש. בקבוקי משקאות חריפים סגורים מחזיקים מעמד שנים רבות. ורמוט, ליקרים עם שמנת ושאר משקאות שאינם חריפים לגמרי דורשים קירור אחרי הפתיחה. ושימו את הבר במקום שילדים לא מגיעים אליו בקלות.
לסיכום
ארבעה כלים, חמישה בקבוקים וקצת סבלנות. מי שמתחיל כך מגלה במהרה מה הוא באמת שותה, ויכול להוסיף פריטים לפי הטעם האישי שלו. בר ביתי טוב לא נמדד בגודלו אלא בכך שמשתמשים בו, ושהמארח מגיש גם מים ואוכל ושותה בקצב סביר.
