סתיו ברחובות: בלוז למשקאות הקיץ

02.10.17 5:00 am
פורסם בתוך: ג'ין | וודקה | וויסקי

עוד מעט נאפסן את הבוקסר והכפכפים, נאוורר את שמיכת הפוך ונתרפק על דרינקים שיחממו לנו את הלב והנשמה. נמרוד שיין נפרד מהדרינקים של הקיץ בבלוז פואטי של סתיו…

ועכשיו נגמר הקיץ. לא שאנחנו חווים איזה סתיו פריזאי עם עלי שלכת בשדרות רוטשילד, אבל בכל זאת ניכרת איזו הקלה בעומס החום, וזו אולי השעה להיפרד ממשקאות הקיץ שליוו אותנו בנאמנות בכוסות הגדולות המפוצצות בקרח ובסודה קרה או מה שזה לא יהיה שהולך עם המטרייה הקטנה הזו.

סתיו ברחובות - כָּל קַיִץ קוֹרֶה דְּבַר-מָה וְאַף שֶׁכְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה (צילומים: יח"צ, Arjen Lutgendorff, freeimages.com)

כָּל קַיִץ קוֹרֶה דְּבַר-מָה וְאַף שֶׁכְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה (צילומים: יח”צ, Arjen Lutgendorff, freeimages.com)

את הסוויץ’ העונתי בחרתי לחגוג הפעם עם חברים ובקבוק וורמוט נואי פראט. כשהוא בא לבד, הוא מזכיר לי קצת את הפורט הלבן, כבד, מתוק ומריח קצת כמו בושם פרחוני של נערה צעירה. הוורמוט, למי שעוד לא פגש, הוא נוזל בעל מרקם כמעט דבשי. אבל כמו שאמר המשורר:

כָּל קַיִץ קוֹרֶה דְּבַר-מָה
וְאַף שֶׁכְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה
מֵעוֹנָה לְעוֹנָה הַלֵּב יוֹתֵר נִכְנָע
לפִיתּוּיֵי הַלַּיִל שֶׁל הָאֲדָמָה

סתיו עכשיו. אז נכנעתי והחלטתי סוף-סוף לפתוח את בקבוק ה”נואי פראט” הקר שנחבא כל הקיץ במקרר. גילוי נאות – מעולם לא ניסיתי אותו, גם לא בגרסה הג’יימס-בונדית שלו עם וודקה או ג’ין, זית ירוק או אפילו יבש עם בצלצל פנינה כבוש. אפילו בלי כמה טיפות של נוזל כבישה מר, מה שנהוג לכנות “מלוכלך”. לא יודע המפקד, פשוט לא יצא לי. ולאו-דווקא משום שאני נרתע מקוקטיילים, אלא מהטעם הפשוט שלא היו לי את פרודוקטים זמינים. אבל היה לי קרח ובקבוק של “גריי גוס”. ומישהו הביא לי בקבוק במתנה, והייתי סקרן אז התכופפתי.

כָּפוּף עַל אַהֲבָתֵךְ הַכּוֹכָבִית
קִינַת קַיִץ אַחֲרוֹנָה.
לֹא זָכַרְתִּי אֵיזוֹ מַתָּנָה
בִּקַּשְׁתְּ שֶׁאָבִיא לָךְ בְּשׁוּבִי.

וורמוט נואי פראטהסתיו מסמל עבורי את שובו של הוויסקי הישן והטוב, כמו הבקבוק החביב עלי, המק’אלן 12 התכול, ההוא שכבר לא מוצאים בדיוטי-פרי ויש רק בחנויות. אחר-כך, בחורף הקשה יותר, מצטרף אליו ה”קורבזייה” האהוב. הקוניאק החביב שתמיד גורם לך להרגיש בעל אחוזה עשיר, גם אם אתה גר בדירת חדר וחצי. אבל בינתיים החלטתי להיפרד מהוורמוט. הראשון שהוזמן לניסוי היה חבר ממין מאוד זכר. הוורמוט, נקי עם קרח היה לו מתוק מדי, אז הוא שלח אותי להביא את הוודקה שחיכתה במקרר. ה”גריי גוס” פתח את הוורמוט והפך אותו למעניין יותר לשתייה. זה בטח לא ג’ין עם טוניק. כי טעם של קיץ ים-תיכוני זה לגמרי ה”בומביי ספייר” שלמדתי לשתות במדריד, עם הכוסות הכדוריות הגדולות, הטוניק המעולה והמרענן, הקרח ופרוסת הליים.

וויסקיקבלו דיסוננס. למרות שיש ב”נואי פרט” משהו המשדר קיץ, הוא לא מהמשקאות שאתה לוגם בלגימות גדולות ומרוות, יש בו משהו שבכל זאת מתפנק אל תוך הפה, עגול וכבד, ובעל מרקם סמיך. מצד אחד בגד-ים, מצד שני חליפת ערב אלגנטית. אני יודע שאני לא מחדש לכם פה עם הוודקה-מרטיני, בכל זאת הוא אחד הקוקטיילים הנפוצים בעולם, סוג של קוקטייל יוניסקסי. כזה שבמקרים בהם בת-הזוג שלך לא גומרת, אתה מתנדב לחסל את זה לפני שעוזבים את הבר כי חבל.

כן, אפשר להזמין אותו עבור הגברת, אבל אף אחד לא יעקם את האף אם גם אתה תשתה ממנו. בכל זאת, בזכותו של איאן פלמינג המודל הגברי בחסות שון קונרי נהנה ממנו כבר שנים ארוכות, למרות שלאחרונה דניאל קרייג כבר נטש את המנוער ולא מעורבב לטובת המק’אלן הענברי והטוב. כבר ב”קזינו רויאל”, הסרט הראשון של קרייג בתפקיד ההוא עם הרישיון להרוג, קיבלנו לכך רמז. הוא מזמין וודקה-מרטיני, וכשהברמן מרים לו ושואל אותו אם הוא רוצה את הוודקה-מרטיני שלו מנוער או מעורבב, הבונד החדש עונה נון שלאנט: “נראה לך שאכפת לי?”.

זַהוּ פִּזְרוֹן נָפַשׁ שֶׁלְּאַחֵר קָצִיר
הַכֹּל אָסוּף, רַק שִׁכְחָה קֵיצִית.
זוֹ הָעוֹנָה הַמֵּתָה שֶׁלְּךָ
מִישֶׁהוּ מַקְשִׁיב, מִישֶׁהוּ חָדַל לָשִׁיר.

גין-בומביי-ספיירהנסיינית השנייה היתה אישה שדווקא חובבת את הטיפה המרה ולא פעם משמשת פרטנרית לא רעה בכלל לבקבוק. באופן מפתיע, גם היא הוכיחה שהשמועה על כך שהוודקה מרטיני הוא אחד הקוקטיילים הנפוצים בעולם לא תפסה אצלה בשכונה. וחבל. כן, היא לא שתתה אף פעם וורמוט לבן, בשום צורה. אם נוסיף למדגם הלא מייצג גם את הנסיין הגבר, אז כנראה שהבורות שלי לא כזו מיוחדת.

טוב, בהתחלה היא התעקשה שאכין לה את הרגיל – את ה”בומביי ספייר”, הג’ין האהוב עם בקבוקון הטוניק הקטן שמלווה אותו בשמחה. כששידלתי אותה לנסות בכל זאת את הגרסה הנקייה של הוורמוט עם הקרח היא טעמה ומיד בקשה לנסות אותו עם הג’ין. נו, מה אתם חושבים, שתמיד קיץ? ברור שהיא התאהבה. ניפגש שוב ב… סתיו.

וְאָת, מָה חוֹשֶׁבֶת, פִּרְחוֹנִית שֶׁלִּי, שֶׁתָּמִיד אָבִיב?
וּמָה בִּדְּבָר בְּגִידַת הַזְּמַן וּמָה בָּעִנְיָן הָעֲנָנִים
שֶׁחוֹנִים בִּפְאָתִי הַסְּתָו הָרֵיחָנִי
עַד מָתַי אַתְּ חוֹשֶׁבֶת אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק בְּאוֹהֲבִים?

*כל קיץ קורה דבר מה – נתן יונתן

Tags: , , ,

תגובות

לכתבה זו נרשמו 0 תגובות

מוזמנים להגיב

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>