סניור סנדוויץ’: פירנצה בביסים גדולים

10.05.18 5:00 am
פורסם בתוך: אוכל | חו"ל

נמרוד שיין פירגן לעצמו כמה ימים בפירנצה וחזר הביתה עם תובנה קולינרית: עם כל הכבוד ללחם האיטלקי, סנדוויץ’ זה קודם כל מה שקורה שם בפנוכו. קנטטה לפאניני…

אני לא חושב שאני צריך להמליץ לכם על ביקור בבירת טוסקנה. העושר התרבותי, האמנותי, ההיסטורי והקולינארי על כל מטר רבוע בעיר הקטנטונת הזו הופך את פירנצה לאחת הערים המדהימות בעולם. לא סתם העצים נעדרים מהסמטאות של העיר העתיקה שלה. למי יש מקום לעצים כשבכל מטר צומח לך מיכלאנג’לו או לאונרדו דה וינצ’י. אז בואו נסגור את הפינה התרבותית הזו לפני שנעבור למסלול למיטיבי לסת ונרד על איזה סנדוויץ’ איטלקי טעים בטירוף.

סנדוויץ' - אנשים, עשו לעצמכם טובה ותעשו את פירנצה ברגל... (צילומים: נמרוד שיין, Boni Idem, freeimages.com)

אנשים, עשו לעצמכם טובה ותעשו את פירנצה ברגל… (צילומים: נמרוד שיין, Boni Idem, freeimages.com)

האביב בפירנצה משוגע. יום אחד אתה נדרש להסתתר מהגשם ולחפש מוזיאון ללכת אליו, וביום אחר אתה מטייל ברחובות ונהנה מהשמש הנהדרת. אגב, שוק סן לורנצו המקורה הוא מוזיאון יוצא מן הכלל, והיתרון הגדול שלו הוא כמובן האפשרות לחזור לשם וליהנות בכל פעם מסוג אחר של יצירות. אבל עוד מעט נגיע אליהן…

פירנצהאורגזמה קרניבורית

בינתיים, כנסו למוזיאון האקדמיה לאמנות. נכון, את הפסל של דוד אתם יכולים לקבל בחינם ובלי תור גם בכיכר הסניורה, אבל כמו שתיאר זאת יפה בנג’מין וולטר כבר לפני מאה שנה, יש איזו הילה מקודשת לעמוד מול הדבר האמתי. התור למוזיאון Accademia di Belle Arti רק נראה ארוך, וזה מוזיאון קטן וידידותי שיעזור לך להבין למה הפרושוטו שתאכלו אחר-כך בתוך סנדוויץ’ שמנמן באחד הדוכנים ברחוב הוא יצירת אמנות בפני עצמו.

אוקיי, סנדוויצ’ים. חשוב להבין, אתה יכול לחפש את הקילוגרם המושלם של הביסטקה די פיורנטינה, אותו סטייק מושלם שאפשר למצוא רק בטוסקנה, בגלל אותה פרה חביבה בשם קיאנינה שמספקת את האורגזמה הקרניבורית הזו. ובאמת, יש בפירנצה לא מעט מקומות ליהנות ממנו, אני ממש לא מתכוון להתחיל לזרוק שמות. אני מניח שפשוט תסיירו בסמטאות ותציצו בחלונות הראווה הקטנים בהם מציגים את נתחי הבשר המיושנים ואת המחיר. אגב, האוכל בפירנצה זול בהרבה ביחס לאיכותו. זאת אומרת, שנתח הטי-בון האיטלקי החלומי הזה, ולצדו יין טוסקני מצוין, יהיו תמיד במחיר משתלם יחסית למשקלה של החוויה. הנה המלצה שנייה למשהו שאסור לוותר עליו, אבל ברשותכם נחזור לשלישי, הסנדוויץ’.

פירנצההאחים, הגירסה האיטלקית

אני יודע שזה סובייקטיבי לגמרי, אבל מבין כל סוגי אוכל הרחוב, הסנדוויץ’ הוא, לטעמי, אולי הפחות אטרקטיבי מבין כולם. כלומר, זה היה נכון עד הביקור הזה בפירנצה. ולמרות שזה מגיע רק עכשיו, זו בהחלט ההמלצה הראשונה שאסור לפספס. נכון שאתה יכול לרכוש לחם באחת המאפיות המצוינות, לסור אל השוק ולרכוש לעצמך טנא מלא גבינות, נקניקיות, נקניקים וירקות מלאי עסיס, ואז לחזור הביתה ולהנדס לעצמך את הסנדוויץ’ המושלם, אבל זה כמו לומר לעצמך שאתה יכול לבנות לבד את הכורסה לסלון ולוותר על מערכות הישיבה של ‘היבינו’. בקיצור, נסו לבנות לכם סנדוויץ’ אצל “האחים” או בשמם האיטלקי I Fratellini.

כן, באיטלקית זה גם נשמע יותר טעים. קחו לעצמכם את הסנדוויץ’, מזגו כוס יין, והתרווחו לכם על המדרכה ופשוט צללו לתוך הדבר הזה. אם סגור או שהתור ארוך מדי, לא נורא, יש אחת מצוינת גם ממש בצד השני של המדרכה. אבל בשום מחיר אל תוותרו על אחד מהמוסדות האלה המכינים לכם סנדוויץ’ טוסקני אמיתי.

פירנצההסנדוויץ’ מתחיל בתוכנו

הסנדוויץ’ מתחיל בלחם המקומי, שאינו יודע כל-כך לעמוד בפני עצמו (יחסית ללחמי העילית המוכרים לנו הוא די טפל), אבל הקרום הקריספי שלו יודע לספק מעטפה אידאלית לחגיגת הניחוחות העזים, המתפוצצים לך וולונטרית על בלוטות הטעם. אתם יכולים כמובן להוסיף לסנדוויץ’ פקורינו, מוצרלה, עגבנייה ובזיליקום (בקיצור, סלט קפרזה), אבל החלוץ המרכזי חייב להיות הפרושוטו. בכל מקום – ממש כמו אחיו החמון איבריקו – תמצאו את הירכיים המיובשות תלויות בכניסה והן חלק בלתי נפרד מהאווירה.

אני משער שיש וודאי כמה קוראים שמרימים עכשיו גבה ושואלים למה דווקא סנדוויץ’ ולא פיצה חרוכה קלות עם מוצרה מקומית וזרזיף של שמן זית, או אחד מאלף סוגי הפסטה, אך זאת משום קוצר היריעה והזמן לעסוק במובן מאליו. מכל מקום, ובנוגע לשתייה, אל תאמינו לסטיגמה כאילו הקפה באיטליה יקר להחריד. אם אתם לא שותים אותו במלכודות תיירים, הוא מוצע במחיר הוגן, לפחות כמו בבתי-הקפה בבית. בנוגע ליין, ובכן, עליו כבר נכתבו ספרים והוסרטו סרטים. אפשר כמובן ליהנות מהיין השולחני ולהתבשם מהחיים הטובים שלא נמזגו לכוס, אבל בערב אפשר להזמין בקבוק משובח של רופינו, ולהתחבר לטוסקנה דרך הקיאנטי המפורסם שלה.

פירנצהאפריטיבו אחרון ופרידה

אין שום סיכוי שאתחיל לגרד בכלל את רשימת ההמלצות לפירנצה. אזכיר רק שפירנצה היא באמת עיר קטנטנה שלא דורשת כמעט נסיעה בתחבורה ציבורית, לא כל שכן השכרת רכב. אמת, אחרי ערב מעלף במסעדה, כשבדם זורם לך יין לבן מקומי אתה יכול להרשות לעצמך מונית חזרה למלון, אבל אם אתם אנשים בריאים וסקרנים, רק שתדעו שאת פירנצה עושים ברגל. פשוט להסתובב.

אפשר לגלוש מדי פעם לשוליים, לעלות לפנורמה ולצפות בשיכורים בשקיעה המרהיבה על המדרגות מתחת פיאצה מיכלאנג’לו, או לעשות פיקניק קטן בגנים של בובולי, שגם שם ישנה פנורמה אל הצד השני של העיר. ממש קרוב נמצאת השכונה הכי מגניבה בעיר, הלוא היא San Niccolò וגם שם אפשר ליהנות מאיזה אפריטיבו ולהביט באנשים היפים ההולכים ברחוב. בקיצור, כמו שהגדיר זאת חבר מקומי בארבע מילים: שפריץ ביד ושמחה בלב.

Tags: ,

תגובות

לכתבה זו נרשמו 0 תגובות

מוזמנים להגיב

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>