חלוצי הבקבוקים: מראשון תיפתח

30.06.14 10:44 am
פורסם בתוך: יין | יין ישראלי

יוסי בוזנח מספר על היינות ששינו את עולם היין הישראלי והפעם: כרמל קברנה סוביניון ספיישל רזרב 1976, יין שבמובנים רבים הקדים את מהפכת היין המקומית

לכאורה נראה שעולם היין הוא מין פיל איטי שאינו שש להתחדש וכמו כלב זקן אינו לומד תרגילים חדשים, אך כאשר מביטים מקרוב, התמונה שונה לחלוטין. שינויים ואילוצים הופכים את תעשיית היין בארץ ובעולם לדינמית וכמעט תזזיתית, נכון, גלי התזזיתיות נספרים בעשורים ולא בשנים בודדות, אך אם ניקח בחשבון שבכדי לייצר יין ולהוציאו אל השוק דרושות בין חמש לשמונה שנים מרגע הנטיעה נבין את הסיבה לכך.

הקדים את המהפכה

הקדים את המהפכה

תעשיית היין הישראלית המודרנית אמנם צעירה וקטנה אך במהלך פחות מ-200 שנים עלו ובאו בה יינות לא מעטים שעיצבו, פילסו דרך ודחפו את כל שאר יצרני היין למאמץ מיוחד בכדי להמשיך ולהתחרות.  ייצור היין בישראל תמיד היה דינמי והושפע בו זמנית ממכלול של גורמים – אילוצי כשרות ומזג אוויר מצד אחד, ומרדף מתמיד אחר טרנדים עולמיים מנגד. לא קל לייצר יין בעולם בו הצריכה לנפש כמעט ואינה משתנה, כשעלות הייצור גבוהה בכ-20% עקב אילוצי כשרות, באזור שבו מזג האוויר מנסה להמיס אותך (ואנחנו רק בסוף יוני קיבינימט!), ובמדינה שבה כל זמזום רקטה או נאום לוחמני טורפים את הקלפים. למרות כל אלו, ראו זה פלא, הצליחו יקבי ישראל ויינניהם ליצור כמה יינות פורצי דרך, מעולים באיכותם, מפתיעים בתזמונם, ובמבט לאחור, מעוררי השתאות בזכות חזונם.

אספתי את היינות ששינו את עולם היין הישראלי שמבחינתי מהווים את המשמעותיים ביותר בכל הזמנים. בכתבות הבאות אספר עליהם ואנסה להסביר מדוע כל אחד מהם נבחר – חלקם יראו ברורים לחלוטין וחלקם ודאי יעוררו תמיהה. אין לי ספק שישנם עוד, ובוודאי כאלה שהשפעתם עוד לא נחרתה בחיכנו וזכרוננו ויעשו כן בשנים הקרובות.

די לדיבורים, יינות בבקשה.היינות יופיעו לפי סדר הופעתם בארצנו הקטנה, מי שראשון ראשון וכמו  כמו שנאמר, כי מראשון תפתח הטובה..

כרמל קברנה סוביניון ספיישל רזרב 1976

התחלה טובה

במאה ה-19, כשהגיעו לארץ אנשי הברון רוטשילד הם ראו בדמיונם איך הופכת ארץ הקודש ליצרנית יין איכותי לעילה ולעילה. מאחר שהם הכירו את כל הסיפורים על תנובת הארץ ועל איכות פירותיה כנראה שהם שאלו את עצמם, למה שלא נייצר כאן יינות משובחים כמו אצלנו בצרפת? נייצא אותם  וכולם ירוויחו, יין עילי מארץ הקודש – מה כבר יכול להיות טוב מזה? במאמץ גדול הם הצליחו לעשות כך וייצרו את “כרמל  NO 1 1900” שזכה במדליית זהב בתערוכת היין בפריז.

מדוע לא המשכנו משם? הרי זו נקודת פתיחה טובה כמטע כמו סיווג היין של המדוק מ-1855 מכאן  היינו צריכים רק לעלות. אבל ב-1906 הועבר ניהול היקב לאגודת הכורמים, והפוליטיקה ושאר צרות חיסלו את החלומות.

הלילה יורד

חושך, זו בערך המילה היחידה בה אפשר לתאר את תעשיית היין בישראלית במחצית הראשונה של המאה ה-20  –  מלחמות עולם, פרעות, מדינה בדרך, מדינה בדרך לאבדון, קיצוב וצנע, ועוד קצת מלחמות. אין זה פלא שייצור היין התמקד בסיפוק צרכי הקידוש והפולחן היהודיים ולא בניסיון להעניק חווית שתייה אלוהית או בייצור יין שישתבח בבקבוק שנים רבות. כשמקציבים ביצים ושרים תותחים במקום גרביים, די ברור שלא מטפחים כרמים לייצור עילי של יין. כמעט ולא ניטעו כאן זני איכות מודרניים, טכנולוגיית ייצור היין הייתה פרימיטיבית, שימוש בחביות אלון נעשה רק לצורך ליישון ברנדי, ומי בכלל חשב לשלם 20 דולר על בקבוק יין 20 דולר. כאמור, ארצנו בוססה בחשכת יין

ויהי אור

בשנת 1980 יצאו יקבי כרמל מזרחי עם פצצת יין, קברנה זני, עילי ומובחר, כפי הנראה מכרם יחיד, אך לא זה העיקר, זה היה יין איכותי כמו זה שיוצר בעולם. קראו לו קצת בשם מוזר, ספיישל רזרב. לטעמם של רבים ששתו ממנו לאורך השנים הוא היה המופלא מבין כל המופלאים, יין שהימם את כל החושים, זה אשר פרט לאחיו משנת 1979 לא קם לו יורש או ממשיך – לא מיקבו ולא מהמתחרים. אגב, הייתה זו תקופה בה המילה מתחרים לא נעמה לאזני קברניטי היין הכרמלים והם עשו כל שביכולתם לדרוס את התחרות.

אז מה מביא את יקבי כרמל לייצר יין כל כך מרשים, ואם יכלו לייצר אותו בשנת 1976, מדוע לא יוצר קודם? הרי לפחות עשור קודם כבר היו לכרמל יינות קברנה סוביניון זניים, וגם אם לא יוצר קודם מדוע לא ייוצר בצורה עקבית בכל בציר ראוי לאחר מכן? לאלוהי הכרמל הפתרונים.  ישנן סיבות רשמיות ויש את הערכתי האישית.

הסיבה הרשמית אומרת כי פרדי שטילר ז”ל, יינן יקבי כרמל דאז, חמד כמה חביות שהובאו ליקב לצורך יישון ברנדי, הוא זיהה כרם ותיק ומיוחד אצל אחד הכורמים, (כבר היה לו קברנה ביקב, אך לא הייתה דרישה ליין איכותי שכזה בישראל) שכפי הנראה ניטע עוד בתקופת הברון, שמשך אותו לייצר את היין הניסיוני הזה. היין שנוצר היה בסגנון בורדו, קלאסי וצרפתי. התוצאה הייתה נהדרת וראויה לצאת כסדרה מוגבלת – לא קטנה אם איני טועה. סביב ארבעים אלף בקבוקים של הנוזל המשובח הזה הגיעו אל השוק וחוללו את המהפכה הראשונה בתעשיית היין הישראלית.

ומה אני חושב? אני חושב שיקבי כרמל הבינו שבגולן מתחולל משהו חדש, הם הכירו את פרופסור קורנליוס עוד לפני שהגיע לארץ, ופרדי שטילר, פשוט רצה להראות שזה לא שאי אפשר לייצר יין באיכות כזו בכרמל, פשוט אין מי שיקנה אותו, ואם רוצים תחרות, אז הוא מוכן ועוד יצא לפניהם אל השוק. ולמה לא הייתה המשכיות? בגלל המצב הכלכלי המחורבן של תחילת שנות השמונים נעקרו כאן כרמים בסיטונאות, והדבר הראשון שהטריד את קברניטי הענף היה לשרוד, לא איך מייצרים את היין הכי טוב, פרט לאיזה יקב זניח שצץ לו שם ברמת הגולן, אבל על זה בשבוע הבא.

אני את הקברנה ההוא טעמתי מספר פעמים בחיי, הראשונה הייתה בתחילת שנות התשעים, כשהתחלתי להתעניין ביין, והפכתי את העולם כדי למצוא יינות שכאלה, רובם היו בעיתיים עקב אחסנה לקויה. אך כאשר נתקלתי באחד ראוי כמה שנים לאחר מכן, הייתה זו הפתעה אדירה, הוא כבר היה בן עשרים ואני בן שלושים – חלק, קטיפתי וקסום.

לחיי הקלאסיקה הישראלית הראשונה, מבורך לעד תהיה אדון שטילר היקר.

Tags: ,

תגובות

לכתבה זו נרשמו 4 תגובות
  • שלום,שמי יואב שטילר ואני נכדו של פרדי ז״ל.
    סבא אוהב אותך ומתגעגע הכי בעולם

  • שלום,שמי עמית שטילר נכדו של פרדי ז״ל
    אין עליך סבא!

  • שלום, שמי יאיר שטילר ואני בנו של פרדי ז”ל.
    מעוניין לרכוש בקבוקים מהסדרה של שנים 1976,1979,1985

    • שלום יאיר,

      יש ברשותי 2 בקבוקים של היין הנ”ל שנת 1976 , צור איתי קשר במייל אם אתה עדיין מעוניין לקנות.

      ניסים.

  • מוזמנים להגיב

    You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>