הרהורים על יין: בעקבות ‘פרס ירדן’

22.05.18 5:00 am
פורסם בתוך: חדשות ואירועים | יין | יין ישראלי

אבירם כץ, זוכה תחרות ‘פרס ירדן’ של יקב רמת-הגולן בעבר, ושופט בעצמו בתחרות הנוכחית, לא משתגע על תחרויות. טוב, נו, למעט כאלה מהן כולנו יוצאים נשכרים…

העולם היה יכול להסתדר נפלא בלי תחרויות. אין באמת דבר כזה “הכי טוב”, כמו שאין דבר כזה “הכי צודק”, ובוודאי שלא “הכי יפה”. נכון, יש אנשים שמאוד אוהבים את האדרנלין שבתחרות, ולעומתם יש מי שכל הסיפור הזה מעורר בו גיחוך. לא מן הנמנע שהצורך הזה, של להכתיר את ה”הכי טוב”, מועד לכישלון מיסודו, ובכל זאת, אני כל-כך שמח על קיומן של תחרויות, לפחות בתחום הקטן שלנו.

פרס ירדן - מעבר לזוכה הגדול ומעבר לפרס, תחרות כזו היא בראש ובראשונה תירוץ מצוין ללמוד... (צילומים: ליהי וולף)

מעבר לזוכה הגדול ומעבר לפרס, תחרות כזו היא בראש ובראשונה תירוץ מצוין ללמוד…   (צילומים: ליהי וולף)

ואם ביין עסקינן, הרי שאין בארץ תחרות שאפילו מתחילה להתקרב לחשיבותה הרבה של תחרות “פרס ירדן“. יקב ‘רמת-הגולן‘ מקיים את התחרות הזו אחת לכמה שנים, מאד 1994, במסגרתה מוכרז “הסומלייה הטוב ביותר”, ויש גם קטגוריה לחובבים – “שוחרי יין”. תעיד רשימת המתמודדים, בשתי הקטגוריות, על התרומה של התחרות הזו לענף ועל חשיבותה הרבה.

חשיבותה של רצינות

שש שנים עברו מאז התקיימה תחרות “פרס ירדן” בפעם האחרונה. היתה בי איזו פנטזיה – הרי שש שנים זה די הרבה זמן כדי שיגדל כאן דור חדש ורעב של אנשי יין – שהתחרות השנה תתפוצץ מרוב כשרון ושלא תהיה מסעדה שלא תשלח אליה נציגות. בסופו של דבר הסתבר כי שש שנים הם די הרבה זמן על-מנת לגדל כוכבים חדשים שכבר “קטן עליהם” להשתתף בתחרות שכזו. אחרי הכל, הם עוד עלולים להפסיד…

בחיי, אני בהחלט מבין את מי שחושש, ואני גם לגמרי מבין את מי שעקרונית לא אוהב תחרויות ובוחר להימנע מהן. רק שיש כאן עוד עניין, מעבר לזוכה הגדול ומעבר לפרס. תחרות כזו היא בראש ובראשונה תירוץ מצוין ללמוד, לחזור על החומר, לשנן, לתרגל. לקרוא על עוד אזור יין שלא הכרת, לחדד עוד קצת את יכולות הטעימה.

הזוכים הם אנחנו

פרס ירדןראיתי את אורי כפתורי, אחד מאנשי היין המחוננים בארצנו ששימש שופט בתחרות, פותח את אטלס יינות העולם ועובר שוב על החומר, רגע לפני שהוא שואל את המתחרים על אזורי יין נשכחים באירופה. “אחלה תירוץ לחזור קצת על החומר”, אומר לי אורי, וכמה שהוא צודק.

חבל שחלק מהחבר’ה שבחרו לוותר על התחרות לא חשבו כמוהו. איזו הזדמנות מצוינת זו ללמוד, להחכים, להשתפר. זה לא רק סביב הניצחון, לא סביב הפרס השווה, ובוודאי לא סביב הפסד. אני לא מכיר אף אחד שניגש לתחרות ויצא ממנה עם פחות ידע מכפי שנכנס אליה.

ברכות חמות למור ברנשטיין, הזוכה (ובצדק!) ב’פרס ירדן’ 2018, וברכות לאסף עזרא, המוכשר, הזוכה בקטגוריית ‘שוחרי יין’. מי ייתן ובתחרות ‘פרס ירדן’ הבאה יתמודדו כל מי שעוסק בתחום היין בארץ. האמינו לי שכולנו נצא נשכרים.

Tags: , ,

תגובות

לכתבה זו נרשמו 0 תגובות

מוזמנים להגיב

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>